לשחרר אחיזה – התמרה וריפוי

דרוש אומץ כדי לחיות את חיינו באופן מלא ועמוק. אם איננו יכולים להיות מאושרים ממש כאן ועכשיו, עלינו לשאול את עצמנו מדוע. אם יש לנו קושי לגעת בשלווה ובפלאי היקום בחיי היומיום, נראה שיש משהו החוסם את הדרך. עלינו לגלות מהו. מה מכביד עלינו או מרחיק אותנו מרגע ההווה?

אמנות החיים באושר היא גם האמנות של התמרת הייסורים שלנו. אם ברצוננו להיות מאושרים, עלינו לזהות מה מונע מאיתנו להיות מאושרים. הדרך המובילה לבריאות היא הדרך הפונה הלאה ממחלה. לעתים אנחנו סובלים אך לא מעיזים להודות בכך בפני עצמנו, לא כל שכן בפני אחרים. אלא שרק אם נתייצב מול סבלנו נוכל למצוא את דרך המוצא, את הדרך לבריאות ושגשוג. 

עלינו להשתמש ביצירתיות שלנו ובאומץ לבנו כדי לפרוץ דרך מה שמעכב אותנו מלהיות מאושרים או חופשיים. נדמה כאילו נקלענו לסבך. ייתכן שאנחנו מסבכים את עצמנו או מניחים לאחרים לסבך אותנו. ייתכן אך שאנחנו חיים באופן שכמו מבקש: “אנא הכניסו אותי לסבך!” אנחנו זקוקים הן לתובנה הנולדת ממדיאציה והן לאומץ לבו של לוחם כדי לפרוץ דרך המכשולים שלפנינו ולחתוך את הכבלים שמסבכים אותנו. במילותיו של מורה הזן הראשון בסין ובוייאטנם, מאסטר טאנג הוי, “שחרור אחיזה הוא פעולה של גבורה”.